המחר של הים – חדשנות בנמל העתיק
איך תראה רצועת החוף של העתיד? התשובה לשאלה טמונה דווקא בנמל הפעיל העתיק בעולם – נמל יפו. במקום בו מתחברים העיר והים, הטבע והפיתוח, העבר והעתיד מתהווה בימים אלו מרחב חדשנות ימית מסקרן במיוחד.
כבר 4000 שנה שהנמל של יפו פוגש סוחרים, דייגים, פיראטים, תיירים ועולים. 4000 שנים בהן הוא פועל כחממה למגוון תחומי הכלכלה ימית – דיג, מסחר ימי, חינוך ימי ואחרים. אך הנמל הוותיק אינו קופא על שמריו. אמנם מדובר בנמל הפעיל העתיק בעולם, אבל פניו לעתיד. בשנים האחרונות עובר הנמל תהליך התחדשות ומשמש בית לפעילויות ספורט ימי וחדשנות ימית. מה זה אומר? אנחנו מסייעים למחקרים ופיתוחים שיטיבו עם הים שלנו ואם טוב לים שלנו – טוב לנו!
חדשנות? איך נמל עתיק כל כך יכול לחדש?
בשנה האחרונה מפתחת חברת אתרים מרחב חדשנות בנמל יפו המהווה אתר הדגמה – Beta Site – למיזמי חדשנות ימית אורבנית, בסביבתם הטבעית. במרחב שקורם עור וגידים תוכלו למצוא מיזמים מעולם האנרגיה המתחדשת והכלכלה הכחולה. המיזמים פועלים בסביבתם הטבעית, בוחנים את המערכות, אוספים נתונים ומשפרים את רעיונותיהם לקראת מוצרים ושירותים כלכליים שיהפכו את הים שלנו ואת הכדור עליו אנחנו חיים למקום טוב הרבה יותר.
מוזמנים ללמוד עוד המיזמים היחודיים שכבר פועלים בנמל >>>
Eco Wave – מיזם להפקת אנרגיה מגלי ים
אקו וייב פאוור מנצלת תשתיות חוף קיימות, כמו רציפים ושוברי גלים, כדי לבנות מערכות מצופים שתנועתם מתורגמת לייצור חשמל. המערכת מסוגלת להפיק חשמל מגלים שגובהם בין 60 ס"מ ל-7 מטרים, ובשעת סערה ניתן לקפל את המצופים כדי שלא ייפגעו מהגלים החזקים.
ECOncrete – טכנולוגית הבטון שתסייע בשיקום המערכת האקולוגית הימית (לבלוג)
חברת הסטארט-אפ הישראלית אקונקריט (ECOncrete) לוקחת את הבטון הזמין והנפוץ, אך גם המזיק, ויוצרת באמצעות ערבוב עם חומרים אורגניים והטבעת טקסטורות מורכבות בית חדש ויציב לחיים במים – בריכות בטון. לאחר הכנסתן למים, מתפתחות בסדקים והחורים שעל הבריכות אזורי רביה וקינון שיסייעו למינים רבים להתיישב בהם. הבריכות החדשניות האלה הן צורת בניה שתאפשר לנו, כמי שפועלים לפיתוח שלרצועת החוף העירונית והתאמתה לסביבת החיים הטבעית והמודרנית, להשתלב בתוך הרמונית החיים התת ימיים, לשמור ולשקם את המגוון האקולוגי העשיר, והכי חשוב – לא לפגוע.
אויסקו בע"מ – אנטיפאולינג אקולוגי
אויסקו בע"מ היא חברה ביוטכנולוגיה המתמתחה בחקלאות ומיצוי חדשני של צמח מרפא ישראלי ובפיתוח ויצור מוצרים תוך שימוש בפעילות הביולוגית של הצמח. אויסקו פיתחה מספר מוצרים אקולוגים תוך ניצול ושימוש בפעילות הביולוגית הבלתי רגילה של הצמח כאשר אחד מהם הוא צבע הגנה לתחתית כלי שייט כתחליף אנטיפאולינג אקולוגי יעיל ובלתי רעיל לצבעי הגנה המכילים מתכות כבדות וחומרי הדברה (חלקם נאסר לשימוש בכל העולם). את הניסוי הראשון בחומר ההגנה הביולוגי ערכה (ועדיין עורכת) אויסקו בנמל יפו, אחריו גם הגיעו ניסויים בנמל נוספים ברחבי העולם.
PICK A PIER – עגינה חכמה במרינות

פנס רחוב סולארי חכם
במסגרת מרחב החדשנות ימית אורבנית וכחלק מיעדיה של חברת 'אתרים' ליצור אנרגיה מתחדשת ברצועת החוף של תל אביב- יפו, התחלנו בספטמבר 2020 בפיילוט להארת נמל יפו באמצעות אנרגיה סולארית. במסגרת הפיילוט, הוצב בנמל יפו פנס חדשני במיוחד שעוצמת ההארה שלו גוברת באופן אוטומטי כאשר הוא מזהה תנועה אנושית.
פנסי רחוב סולאריים מנצלים את אנרגית השמש וחוסכים בחשמל ובפליטות גזי חממה. הם יכולים לפעול כיחידה עצמאית ללא צורך בחיבור לחשמל ולכן הם גם בטוחים יותר ופחות חשופים לקורוזיה באזורים הקרובים לים.

ספסל סולרי חכם – (לבלוג)
הספסל הסולרי החדש שלנו אוגר אנרגיה מאור השמש (אפילו בחורף כשהחשיפה אליו נמוכה) ומתרגם אותה לאנרגיה שימושית כמו הטענה אלחוטית או בכבל USB. כשיש תנאי שטח קשים, סופות או רוחות, הספסל יודע לכבות את המערכות שלו בהתאמה בעזרת חיישני אור, טמפרטורה ולחות. בימים חמים, כדי להמנע מהתחממות יתר בחשיפה לאור שמש, יש לו מערכת קירור עצמי.

Photo by DORON SAAR Photography ©
ניסוי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב – התפתחות מינים פולשים והטיפול בהם
אחד האתגרים בשמירה על הסביבה הימית הוא תופעה הנקראת ״מינים פולשים״ – בעלי חיים אשר מועברים על ידי האדם (במגוון דרכים) בין מערכות אקולוגיות ויוצרים הפרעה משמעותית במערכת האקולוגית החדשה אליה פלשו. לענף הספנות תרומה גדולה להפצת מינים פולשים. זאת, בין השאר, על ידי בעלי חיים ישיבים הגדלים על דפנות כלי השיט, אשר נוטים להתרבות ולהתפשט בנמלים בהם האונייה מבקרת, להתבסס, ולגרום לנזקים סביבתיים, כלכליים, ובריאותיים שונים.
כחלק מניסוי שמטרתו להבין לעומק את התהליך המוביל להתפתחויות אלה, הונחו בקיץ 2020 במרינה של נמל יפו לוחיות פלדה שיהיו טבולות במים במשך מספר חודשים בתנאים דומים לאלה של אניות המשא השונות. הציפייה היא שתתפתח עליהן צמדת ים כזו שניתן יהיה לחקור ולהסיק ממנה מסקנות לגבי צורת ההתפתחות של יצורים אלה ואופני הטיפול האפשריים בבעיה. הבנה של תחום זה יכולה לעזור למחוקקים במדינות השונות למקד את מאמציהם בכיוון הנכון, במטרה לשמור על הסביבות הימיות והמגוון הביולוגי ברחבי העולם.
הניסוי נעשה במסגרת תואר שני בזואולוגיה של דורון ברזה, במעבדה של פרופ' נועה שנקר, בית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב.