גלריה NOX מציגה: "העלמות בכחול" – תערוכת יחיד של האמנית והאוצרת נעמי טנהאוזר

גלריה NOX לאמנות עכשווית בנמל יפו מארחת תערוכת יחיד של האמנית והאוצרת נעמי טנהאוזר "העלמות בכחול"

בעבודותיה, מקיימת טנהאוזר חיפוש אישי אחר האינטימיות של הגוף ומשמעותה בקונטקסט פמיניסטי, תרבותי ופוליטי. 

בסדרת ציוריה"העלמות בכחול" (2014) מבקשת האמנית להגדיר מחדש את היחס שבין הצופה למושא הציור, ככזה שאינו מבוסס על המבט הגברי. 

סדרת הציורים מהווה מצד אחד מחווה לשושלת הציור הגברית שאיתה היא מקיימת דיאלוג ומצד שני, אקט של התרסה על האופן בו נתפסות נשים בהיסטוריה של האמנות – מושא להתבוננות גברית מחפיצה – לצד מהלך של תיקון וריפוי.

התערוכה מבקשת להציג מבט נשי על עירום נשי – מבט שמכונן סובייקט שלם, עצמאי ומורכב. 

נעמי טנהאוזר אמנית ואוצרת, ילידת ארה"ב, חיה ויוצרת בירושלים, בוגרת בצלאל ואוניברסיטת לידס.

טנהאוזר, מייסדת גלריה "אנטיאה" (עם ריטה מנדס-פלור) לאמנות פמיניסטית בירושלים 1994-2010.

 

התערוכה תיפתח לציבור ביום ראשון, 18/8/19 ותוצג עד 1/11/19. לאחר מכן, תעבור התערוכה לתצוגה ביריד האמנות הבינלאומי "קונטקסט ארט מיאמי" – Context art Miami בדצמבר 2019

אוצרת הגלריה: לימור מרגוליס

תערוכה חדשה בגלריה נוקס לאמנות עכשווית, תציג את סדרת ציוריה של נעמי טנהאוזר "העלמות בכחול" (2014). בסדרה זו, מבקשת האמנית להגדיר מחדש את היחס שבין הצופה למושא הציור, ככזה שאינו מבוסס על המבט הגברי. סדרת הציורים מהווה מצד אחד מחווה לשושלת הציור הגברית שאיתה היא מקיימת דיאלוג ומצד שני, אקט של התרסה  על האופן בו נתפסות נשים בהיסטוריה של האמנות – מושא להתבוננות גברית מחפיצה – לצד מהלך של תיקון וריפוי.

נקודת המוצא של סדרת הציורים המוצגת בתערוכה "העלמות בכחול", היא חזרה לאחור ל"עלמות מאביניון" של פיקאסו, ציור קאנוני שקיבל את מעמדו בעיקר בזכות היותו נקודת הפתיחה של הקוביזם. העלמות מאביניון, יצירתו של פיקאסו מ-1907, נתפסת כיצירה שמגלמת את הפירוק והאנליזה של הגוף והאובייקט, והשימוש בפרספקטיבות מרובות בציור על מנת להציג פאסטים רבים ככל האפשר, הם גדולתו של הציור הקוביסטי. עם זאת, ההתעוררות הפמיניסטית החברתית של תקופתנו, ובעיקר תנועת #metoo העלתה שאלות רבות לגבי הגברים שיוצרים והיחס שלהם לנשים. פיקאסו הינו דמות שנויה במחלוקת, כיוון שהיה צייר מהפכני שלפי רבים בעולם האמנות סלל את הדרך להפשטה בציור, אך במקביל הפעיל אלימות על נשים – הן בחייו והן בציוריו. הפירוק הגרוטסקי של הגוף הנשי בעלמות מאביניון מאופיין באלימות. הנשים המיוצגות בציור הן זונות ללא שם, פניהן מעוותות במחווה פרימיטיביסטית וגופן השבור והקטוע מעורר חרדה וקושי עבור המתבונן. למעשה, מה שמאחד את הנשים בציור הוא לא החוויה המשותפת שלהן כנשים ממעמד סוציו-אקונומי מוחלש או אופיין הייחודי, אלא העירום הפתייני, הצופה הגברי (הוא הלקוח בבית הזונות) 

 

שבגרסאות מוקדמות של רישומי ההכנה לציור אף הופיע כאדם של ממש עד שהוחלף במשולש הפאלי, המכוון מהצופה אל הנשים. 

יחסי הכוח בין נשים לגברים מהווים נדבך מרכזי בעבודותיה של טנהאוזר ותהליך החיפוש שלה כאמנית נע בין הציור לבין עשייה חברתית אקטיביסטית. לפני שהתחילה לעסוק בציור, עיצבה טנהאוזר כרזות העוסקות באלימות נגד נשים שהיוו בסיס לקמפיין ארצי רחב אותו הפיקה וניהלה, אשר קיבלו תמיכה וחשיפה רחבים. התכנים של נראות נשית, דימוי גוף והיחס לגוף הנשי העסיקו אותה רבות, הן בתחום העיצוב הגרפי, והן לאחר מכן – כשהתחילה לעסוק בציור. בשנת 1994 הקימה את גלריה "אנטיאה" לאמנות פמיניסטית בירושלים (עם ריטה מנדס-פלור). האוצרות של תערוכות בתוך הגלריה ומחוצה לה היוו עוד דרך עבורה להעלות לדיון נושאים הקשורים לדימוי גוף נשי, לאי נוחות של נשים בתוך גופן, ולמציאת הקול הנשי. מצבי הנפש שלה והתחושה הפיזית של גופה מתועדים בציוריה מתוך ההבנה שהאישי הוא הפוליטי ושאי הנוחות שלה היא חלק מהחברה בה היא חיה. 

בסדרת הציורים בחרה טנהאוזר לצייר חמש נשים בעירום, ביניהן היא עצמה. הנשים כולן קשורות באופנים שונים אל נעמי ואל עולם האמנות. הן אינן בהכרח מודליסטיות מנוסות, ועבור חלקן ייצוגן העירום על הבד היווה התנסות חדשה. הציורים מעלים שאלות בנוגע לנשיות, גיל, התבוננות בעירום, ויחסי הכח בין נשים לגברים בעולם האמנות ובכלל. נושא העירום בתולדות האמנות של הציור המערבי הוא עמוד תווך חשוב. לינדה נוכלין, מצביעה במאמרה Why have there been no great women artists על החשיבות של מודל העירום מתקופת הרנסנס ועד המאה ה-19, שבה הבחינה המדוקדקת לאורך שעות רבות של מודל העירום הייתה חיונית להכשרתו של כל אמן צעיר, ליצירת כל יצירה בעלת מעמד של גדולה, ומשתייכת למהות של הציורים ההיסטוריים – שהתקבלו לרוב כקטגוריה הגבוהה ביותר של אמנות. לאמניות לא הייתה גישה זמינה למודל עירום גברי או נשי. עד 1893 תלמידות לא היו רשאיות להירשם לרישום מודל עירום באקדמיה המלכותית בלונדון, וגם לאחר מכן, המודל היה צריך להיות מכוסה בפיסת בד. מניעת הכניסה לשלב מכריע זה של ההכשרה פירושה שנמנעה מהאישה האמנית האפשרות ליצור יצירות אמנות גדולות. לפי נוכלין, לא קיימים ייצוגים היסטוריים של אמנים שיושבים לרישום מודל עירום שיש בהם גם נשים בכל תפקיד חוץ מהמודל עצמו.

תוך שימוש בשפה הציורית של פיקאסו ובני תקופתו, טנהאוזר מבקשת לחבר את הנשים לגופן באמצעות העירום. חיבור זה הוא אינו מובן מאליו בחברה שלנו שעדיין מבנה את גוף האישה העירום כאובייקט מיני. טנהאוזר מנכסת את האלמנטים הקוביסטיים, את הקישוטיות הצפון אפריקאית המאפיינת יותר את מאטיס, ומתייחסת לתקופה הכחולה של פיקאסו עבור הצרכים שלה, ותוך שילוב של הומור וצבעוניות חזקה, יוצרת קומפוזיציה בה גופן של הנשים הוא שלהן בלבד. מתוך הרצון לבסס שוויון בין עצמה לבין המודליסטיות, טנהאוזר בוחרת להכניס גם את העירום שלה לסדרת הציורים. נוכחותה של הציירת החשופה על גבי משטח הציור מחזקת את האנטיתזה שהיא מבקשת ליצור אל מול אותו מבט גברי שהורגלנו אליו. העירום הנשי בציוריה של טנהאוזר איננו מעורר חרדה ואינו מתקשר לאלימות, אלא חוגג יצירתיות, ומבקש להביא לריפוי. כך למשל, לקחה טנהאוזר את קערת הפירות הפאלית של פיקאסו והפכה אותה לעמדת העבודה שלה, באקט שמנכיח את הפעולה הציורית, את עצמה כציירת. התערוכה מבקשת להציג מבט נשי על עירום נשי – מבט שמכונן סובייקט שלם, עצמאי ומורכב. 

 

נעמי טנהאוזר אמנית ואוצרת, ילידת ארה"ב, חיה ויוצרת בירושלים, בוגרת בצלאל ואוניברסיטת לידס.

טנהאוזר, מייסדת גלריה "אנטיאה" לאמנות פמיניסטית בירושלים 1994-2010.

התערוכה תיפתח לציבור ביום ראשון, 18/8 ותוצג עד חודש נובמבר. לאחר מכן, תעבור התערוכה לתצוגה ביריד האמנות הבינלאומי "קונטקסט ארט מיאמי" – Context art Miami.

גלריית NOX לאמנות עכשווית פועלת בשיתוף עם יוצרים מקומיים ובינלאומיים, אמנים בכירים, לצד צעירים ומבטיחים. הגלריה הוקמה ומנוהלת על ידי לימור להב מרגוליס – אוצרת מנוסה ומקצועית, יזמית בתחומי אמנות, תרבות ומדיה. אמני הגלריה מגיעים מדיסציפלינות שונות: אמנות, ארכיטקטורה, עיצוב, סאונד ופרפורמנס, יוצרים שפות מקוריות ועדכניות במגוון מדיומים. גלריית NOX מזמינה את קהל מבקריה להתעדכן במגמות והחידושים בסצנת האמנות העכשווית, המקומית והבינלאומית כאחד ולהתבונן באמנות שמהדהדת מורכבות ותהייה על הקיום האנושי. לצד העונג שבחוויית הצפייה, הגלריה מזמינה את מבקריה לחשיבה ביקורתית, על ידי ייצוגם של מגוון אמנים ואמניות, מהארץ ומהעולם, שלכל אחד ואחת פרספקטיבה ייחודית. 

פתיחה: 18/08/19

נעילה: 1/11/19

שעות פעילות: 

ראשון – חמישי 12:00-18:00 

יום שישי: 11:00-15:00 

שבת וחגים: סגור

 

www.noxgallery.com

רח' רציף העלייה השנייה 20, נמל יפו (חלקו הצפוני, ליד צופי ים), החניה בחניון הנמל ללא עלות.

18.08.19 - 01.11.19